צבעיו של הדיסקוס - מאמר מאת דן הרשקוביץ (Dan h )
לא יד המקרה היא , כי דג דיסקוס נקרא מלך האקווריום : צורתו המעוגלת ,אופיו המאופק,
סנפירי הגחון הנפרשים משני צדדיו , גודלו המרשים ואף דרכי רבייתו.
את מרב תשומת הלב מושכת תכונה אחת: מופע צבעיו הססגוני .
במאמר זה יסקור דן זוית קצת שונה בדגי הדיסקוס : כיצד נקבע מופע צבעיו של דג זה ?
עריכה: אלון ברזילי
לפני שנסקור את הפרמטרים המשפיעים על צבעו של הדיסקוס חשוב ללמוד קצת על האנטומיה של עור הדג.
עורו של הדג בנוי משלוש שכבות עיקריות:
שכבת הבסיס- תת עור (היפודרמיס) צבעה בדרך כלל נע מגוונים של קרם-לבן וגווני צהוב
ועד גוונים שונים של אדום-חום.
מעל שכבת הבסיס ,נמצאת שכבת העור (דרמיס) .
זוהי שגבה של צבע מטאלי .בדרך כלל גווניה נעים בין גווני ירוק- טורקיז ועד כחול.
זהו הצבע שאחראי על הפסים המטאליים זוהרים בצידי גוף הדג.
בזנים מסוימים כגון סוליד-קובלט ו- בלו-דימונד
שכבה זאת פותחה באופן מיוחד על ידי מגדלים ,בתהליכים של סלקציה גנטית ,
ומכסה את כל הגוף.
במצב זה ,אנו למעשה איננו רואים יותר את שכבת הבסיס.
הדוגמא שיוצרים הפסים הזוהרים על הגוף,הינה שונה מדג לדג וייחודית לכל דג ,
בדומה לטביעת אצבע.
דוגמה זאת אינה עוברת בתורשה אלא היא תוצאה של תהליכים כימיים וגווני צבעה
תלויים בזווית שבה קשקשי הדג שוברים את קרני האור.
בסוף נמצאת עילית העור (אפידרמיס) :
הפיגמנט השחור אשר הוא זה שאחראי לפסים האנכיים על גוף הדג.
שכבת זו היא גם זה שמאפשרת לדג להתבהר או להתכהות בהתאם למצבים סביבתיים שונים כגון: מצוקה, חיזור, מצב בריאותי ועוד.
איור הממחיש את שכבות עור הדג
(נלקח באדיבות אתר http://www.palaeos.com)
צבעו של הדג והטקסטורה על גופו הם תוצאה של פעילות תאים שקרויים תאי פיגמנט (כרומטופורים) הנמצאים בשכבה השניה של העור,בדרמיס.
שמות תאים אלו נקבעים לפי הצבע שהם נושאים בתוכם:
xantophores - נושאים פיגמנט צהוב
erithrophores - נושאים פיגמנט אדום
melanophores - נושאים פיגמנט שחור (melanin )
iridophores - נושאים בתוכם גבישים שתפקידם לשבור ולהחזיר את קרני האור ,
הדבר מקנה לדגים את המראה המטאלי.
דגים מסוגלים לשנות את צבעם בין רגע.
הדבר מתאפשר עקב יכולתם של חלקיקי הפיגמנט לזוז בתוך תאי הפיגמנט -
כאשר החלקיקים מפוזרים על פני תאי הצבע אז הם סופגים יותר אור
ואותו איזור בגוף הדג מתכהה, מאידך, כאשר החלקיקים מקובצים, הדג מתבהר .
צילום תקריב של כרומוטופר
(לקוח מתוך http://www.theawesomer.com)
גירויים בסביבה החיצונית ו/או הפנימית של הדג מפעילים מנגנונים עצביים אוטונומיים
(רמת רפלקס) אשר מעודדים את המערכת ההורמונלית לשחרר אל תוך מערכת הדם,
הורמון שאחראי לשינוי במטען היוני בתאי הצבע.
כך הדג משנה את צבעו כפונקציה של גירויים שהוא קולט מהסביבה החיצונית
(אור,טמפרטורה,נוכחות נקבה,נוכחות אוייבים) ו/או מהסביבה הפנימית שלו
(רעב, חיידקים, טפילים,פציעות וכו')
אז כעת אנו יודעים כיצד נבנה צבעו של הדג ואנחנו אפילו מכירים כבר את
"מרקם שלוש השכבות", ובכל זאת, כיצד נוצרו כל כך הרבה וואריאציות של דיסקוסים
בצבעים ובטקסטורות שונות ?
מסתבר שכל מופע של דיסקוס המוכר כיום ובעתיד הינם פיתוח של ואריאציה שמקורה
בארבעת מיני הדיסקוסים העיקריים הקיימים בטבע:
1.דיסקוס חום ( Symphysodon Aequifasciatus Axelrodi): זהו דג בעל צבע
בסיס חום אדמדם עם מספר מינימלי (אם בכלל) של פסי צבע מישני מטאלי המוצגים
בעיקר באזור הראש ועל הסנפירים.
הפיגמנט השחור יוצר כמובן את הפסים האנכיים על גוף הדג.
2.דיסקוס כחול (Symphysodon Aequifasciatus Haraldi):
זהו דג המזכיר מאוד את הדיסקוס החום אלא שצבעו המטאלי המשני מודגש יותר ומכסה
איזורים גדולים יותר על גופו.
הפיגמנט השחור קיים ויוצר את הפסים האנכיים על גוף הדג. זהו הזן שממנו פותחו
רוב הזנים המתורבתים המוכרים לנו היום.
3.דיסקוס ירוק (Aequifasciatus Symphysodon Aequifasciatus):
זהו דג בעל צבע בסיס אדמדם שמעליו שכבה שניה בצבע מטאלי ירקרק ובתוכה
"חורים" שדרכם ניתן לראות את שכבת צבע הבסיס.
הרושם שמתקבל במבט כללי על הדג הוא שמדובר בטקסטורה מסוג
"מנוקד אדום" (red spotted).
הפיגמנט השחור קיים ויוצר כמובן את הפסים האנכיים על גוף הדג.
4.דיסקוס האקל ( Symphysodon Discus ):
זהו כנראה מין דיסקוס נפרד משלושת הראשונים ששייכים לאותו מין של דיסקוס.
הצבע המטאלי מכסה את גוף הדג בפסים לכל רוכבו.
מבעד השכבה המטאלית ,ניתן לראות את צבע הבסיס בגוון חום בהיר.הפיגמנט השחור
יוצר תשע פסים אנכיים כאשר אחד מהם,באמצע הגוף,רחב יותר ותמיד מודגש.
הערה 1: בטבע קיימות וואריציות נוספות שהתפתחו עם השנים...
אולם ארבעת מינים אלו נחשבים לארבעת המינים הבסיסיים של הדיסקוסים בטבע.
ארבעת מיני הדיסקוסים שתוארו לעיל (בעיקר החום והכחול),היוו כאמור הבסיס לפיתוח
כל הזנים המתורבתים שאנו מכירים היום.
נתמקד במספר זנים משמעותיים אשר פותחו במהלך השנים ע"י מגדלים שונים.
הערה 2: אכן יש המקטלגים את מקור מיני הדיסקוס ב-3 מינים ולא 4 , כשלמעשה
הדיסקוס הכחול והחום נקראים ביחד Symphysodon haraldi
1. רד טורקיז (Red Turquoise):
דג בצבע טורקיז עם פסים בצבע אדום המעטרים את גופו.
צבע בסיס - אדום
צבע משני - טורקיז
ניתן להבחין דרך ה"חלונות" שנשארו פתוחים בשכבת הצבע המטאלי בצבע האדום של
שכבת הבסיס.
הפיגמנט השחור יוצר את הפסים האנכיים המשמשים להסוואה בטבע וגם מאפשר
לדג להכהות או להתבהר.
2. סנייק סקין רד ספוטד (Snake-skins)
דג בצבע תכלת-כחול עם נקודות בצבע אדום המעטרים את גופו.
צבע בסיס - אדום
צבע משני - תכלת-כחול
אם חשבתם שהנקודות האדומות על הדג הינם נקודות צבע המעטרות את גופו
אזי טעות בידכם!
נקודות אלה הן לא יותר מפתחים שאינם מכוסים עלידי שכבת הצבע המטאלי
(השכבה המשנית) של הדג שדרכם רואים את צבע הבסיס האדום.
דגים אלה נושאים גן שתפקידו "לקבץ" את מרקם הצבע על גופם.
בשל עובדה זאת,לסנייק-סקין מספר פסים אנכיים עד כפול מדיסקוס רגיל ו"מרקם"
של השכבה השנייה המטאלית הינו עדין יותר ומסועף יותר.
3.סוליד-קובלט (Solid Cobalt):
דג בצבע כחול בכל גופו.
צבע בסיס - לבן קרם
צבע משני - כחול
בדג זה פותחה שכבת הצבע המטאלי על כל גופו. את שכבת הצבע הבסיסית
מכסה לגמרי שכבת הצבע המשנית בצבע כחול מטאלי עד כדי כך שלא ניתן להבחין כלל
בשכבת הבסיס.
הפיגמנט השחור עדיין קיים במלואו או חלקית ולכן אפשר עדיין להבחין בפסים האנכיים
או בחלקם.
4.בלו דיימונד (Blue Diamond):
דג בצבע כחול בכל גופו.
צבע בסיס - צהוב (עבור הבלו דיימונד האמיתי)
צבע משני - תכלת-לבן
הבלו דיימונד הוא למעשה סוליד-קובלט שממנו הוסר לחלוטין הפיגמנט השחור ובשל עובדה זאת הדג מקבל מראה כללי בהיר ומבריק יותר מאשר הקובלט.
בנוסף, בשל העדר הפיגמנט השחור, לא ניתן להבחין יותר בפסים האנכיים השחורים .
כאן המקום לציין שצבע הבסיס שעליו פותח הבלו דיימונד האמיתי הוא צבע צהוב!
(חדי העין שביניכם יוכלו אולי לאבחן גוון צהוב זה בתמונה המצורפת).
הערה:בבלו דיימונד רצויה עין אדומה.
5. הזנים האדומים והפיג'נים למיניהם (Pigeon Blood):
דגים בצבעים לבן-טורקיז ואדום בטקסטורה משולבת.
צבע בסיס - קרם בהיר-צהוב-אדום
צבע משני - לבן-טורקיז
דגים אלה בעלי גן שתפקידו לפרק ולפזר את הפיגמנט השחור.
בפיג'נים ה"לא נקיים" נתן לראות עדיין את מה שפעם היו הפסים האנכיים מפורקים ומפוזרים במראה המזכיר פלפל שחור .
עובדת הסרת הפיגמנט השחור חלקית או לחלוטין, משאיר את הדג מכוסה בשכבת הצבע הבסיסית בלבד ומסב לו מראה כללי בהיר ומבריק יותר.
גוון צבע הבסיס במוטציה הזאת יכול לנוע מקרם בהיר,דרך צהוב עד לאדום עז.
שכבה שנייה של צבע מטאלי יכולה להופיע או לא ובמידות ויחסים שונים ,
תלוי בזן הדג מדובר.
הערה: היעדרות הפיגמנט השחור בזנים אלה,מונעת מהם להכהות ולקחת על גופם
את הדגיגים אשר כידוע, נמשכים לאובייקטים כהים בשלב הראשון של חייהם.
6.דיסקוס אלבינו ודיסקוס סנו וויט (Albino Discus ,Snow White):
בעקרון מדובר בחוסר פיגמנט מסוג melanin (פיגמנט שחור) .
לדיסקוס האלבינו עיניים אדומות "זרחניות" אופייניות לתופעת הלבקנות, ולהבדיל מהגרסה הקסנטורית של חברו הסנו וויט שלו עיניים רגילות- לבנות, האלבינו הופיע לראשונה כמוטציה של Wild Alenquer.
כיום הצליחו לפתח גרסאות אלבינו כמעט לכל הזנים המתורבתים שמוכרים לנו.
הסנו-וויט הינו מוטציה של Wild brown וזאת בניגוד לדעה הרווחת שהוא סוג של גוסט.
במצבי סטרס, ניתן להבחין בפסים אנכיים בדגים אלה אך הם בצבע לבן.
קיימות וואריאציות נוספות של דיסקוסים בצבעים שונים עם טקסטורות שונות,
דרישות השוק גורמות לייצור של עוד ועוד סוגים של מופעי דיסקוס חדשים ,
ועל אף שלא צויינו כאן כל המופעים וכל הוואריאציות של הדיסקוס, אני מקווה
שכשתתקלו בוואריאציה חדשה , תוכלו לנסות ולהבין בזכות מאמר זה
את נתיב הצבעים.
ביבליוגרפיה:
Loiselle, Paul V. (1995). The Cichlid Aquarium. Germany: Tetra Press
animal-world.com/encyclo/fresh/cichlid/discus.php
Froese, R. and D. Pauly. Editors: "Genera reference: Symphysodon"
http://www.aquariumhobbyist.com/discus/main.html
http://forum.simplydiscus.com/showthread.php?t=65539
