אקווריום טבעי - אייל כהן
אקווריום "טבעי" - Low Tech: מאפיינים ודרכי ביצוע -אייל כהן
מרבית אקווריומי הצמחייה בארץ הוקמו בשיטה הידועה לנו כ-High Tech.
כלומר אקווריום בו רמת ההתערבות של החובב והציוד היא מכסימלית:
הזרמת 2CO (להל'ן פד'ח)- ממערכות חיצוניות (מקצועיות ו-D.I.Y),החלפות מים,
גיזומים תכופים, דישון ועוד.
בעולם האקווריומים קיים תחום נוסף, Low Tech הידוע פחות בארצנו.
בו רמת התערבות חיצונית של המגדל תהייה במינימום אפשרי:
פחות החלפות מים, הימנעות מדישון ועוד- כפי שיפורט בהמשך..
השימוש במכשור יקר יחסית בסגנון ה- : High Tech
מערכות פד'ח מקצועיות, ברז חשמלי, בקר PH, ועוד
והאמונה כי זוהי הדרך היחידה לקיום אקווריום צמחיה מרחיקה את הנוער
המוגבל כספית ואף אחרים.
המצב הזה מקטין את מספר החובבים הפועלים בתחום הצמחייה .
רציתי להעביר למתילים , לצעירים ולחובבים כי קיימת דרך נוספת,
פחות יקרה, קלה להבנה, שעובדת היטב.
מאמר זה נכתב להרחבת הידע של כלל החובבים בכל הקשור לגישת
האקווריום הטבעי (כמיוצג בעיקר ע"י דיאנה וולסטד.
במאמר זה יוצגו מאפיינים נוספים אשר מיוצגים ע"י פיגורות שונות
בעולם האקווריומים (טום באר ואחרים)
מאפיינים כלליים של האקווריום הטבעי
אקווריומי Low Tech מתאפיינים במספר קטן עד בינוני של דגים,
שימת דגש מופחת על מנגנון הפילטרציה ורמת הניקיון באקווריום,
כמות גדולה של צמחיה שתולה (ביחס של אחוזים ממצע שתול)
תכנון מצע והתבססות גדולה על מגוון גדול של בקטריות ואורגניזמים.
כמובן, מקומה של תאורה מותאמת היטב אינו נפקד במקרה זה.
ההבדל המהותי בין שיטת ה- Low Tech לשיטת ה- High Techהוא ששיטת
ה- Low Tech מתבססת יותר על תהליכים טבעיים,
תוך ניצול מירב הפוטנציאל הנובע מכך.
האקווריום ה"טבעי" הוא זול יותר וקל יותר להקמה וטיפול מעמיתו ההיי-טקי
בגלל ששמים דגש רב יותר על התהליכים הטבעיים המתרחשים באקווריום.
דוגמא לכך היא התבססות על בקטריות ודגים באקווריום כגורמי אספקה לפד'ח
לא הזרמה מלאכותית חיצונית ממערכות מקצועיות.
כמו כן, האקווריום הטבעי מתבסס בעיקר על הצמחים לקיום תהליכי פילטרציה ביולוגיים :
ניטרול אמוניה רעילה מהמים ועוד - ושימת דגש מופחתת על פילטרים חיצוניים,
מרחפים ואחרים.
דישון צמחיה מתבצע כאן באמצעות מזון דגים והפרשותיהם,
רקבונות צמחיה ומצע עשיר - לא באמצעות דישון חיצוני.
מאפיינים ספציפיים של האקווריום הטבעי:
רמת תחזוקה נמוכה יחסית
איד המאפיינים הבולטים בסוג אקווריומים אלו הינה קלות התחזוקה:
בשיטה זו האקווריום יתפקד היטב גם ללא התערבות תכופה של החובב,
טיפולים שוטפים וניקיון שבועי.
דוגמא: האקווריומים של דיאנה וולסטד פועלים גם חצי שנה ללא החלפות מים:
הדגים מוזנים היטב, כך שלא צריך להשתמש בדישון מלאכותי לצמחים.
הפעולה השכיחה העיקרית באקווריומים כאלו היא גיזום צמחיה ופיצוי מים לאקווריום
עקב התאדות המים .
כמובן שאקווריומים לא מאוזנים יזדקקו ליותר התאמות, ניקיונות וכדומה.
שמירה על יציבות רמת ה-PH
אחד הקריטריונים לאמוד את רמת טיבו של האקווריום
(עד כמה מוצלח הוא) הינו שמירה על רמת PH יציבה.
באקווריום זה, תגובות חומציות משתוות לתגובות בסיסיות.
אקווריום בו המים הופכים חומציים עם הזמן הוא אינו אקווריום מאוזן,
וזה קורה בד"כ כתוצאה מפעילות ניטריפיקציה מוגברת בפילטר.
התנהגות נורמלית של הדגים - התנהגות נורמלית של הדגים מהווה אינדיקציה
טובה לאקווריום בריא ומאוזן.
לדוגמא:
דגי קשתות וציקלידים יתנפלו בעוז על מזון, זכרים גופים יחזרו במרץ אחר נקבות ועוד.
התנהגות לא נורמאלית של דגים (היעדר אכילה) או חוסר יכולת להתרבות מצביעה
לעיתים קרובות על מים מזוהמים.
דוגמא: ברמות ניטרט גבוהות. תיאבון הדגים קטן.
המים באקווריום
נושא המים הוא מורכב בכל אקווריום.
איננו צריכים להיות כימאים בכדי לטפח אקווריום כהלכה,
אולם עלינו לדעת מעט כימיה בכל זאת בכדי שנוכל לרכוש מיומנות טיפול בסיסיות.
מי האקווריום הם אחד המשתנים באקווריום הקשים יותר לשליטה.
המקור העיקרי למי האקווריום הוא מי הברז.
כפי שהמים יוצאים מהברז, הם אינם הכי מתאימים לאקווריום שלנו:
המים מגיעים עם כלורין וכלורמין שייטב אם ננטרל אותם ממים אלו.
כמו כן, סביר להניח כי מים אלו יכילו גם מתכות רעילות.
בעיית איכות המים יכולה להיפטר ברובה ע"י שימוש בתוצרים שונים
המיועדים להכשרת מים באקווריום חדש (אנטי-כלור, סייקל ואחרים).
בעיה נוספת במים היא הרכבם בישראל:
רוב מי האקווריום בישראל קשים (אם כי ישנם ערים בודדות המניבות מים רכים יותר),
לעתים עד כדי יצירת קושי בגידול סוגים מסויימים של צמחים.
(קשיות כללית מוגדרת בעיקר ע"י מינרלים של סידן ומגנזיום)
חומציות המים בארץ נעה בין נייטרלי (7=PH) לבסיסי (8=PH) -
סולם ה-PH כידוע נע בין 0-14 ולפיו נקבעת חומציות המים, כמצוין לעיל.
באקווריום הטבעי אנו נסמכים על מקורות co2 טבעיים ונמנעים מהזרמה חיצונית של co2.
במקרה זה, אם ברצוננו להקטין את רמת ה- PH באקווריום
לכיוון 7 לערך, ניאלץ להשתמש באמצעים טבעיים יותר כגון שימוש בכבול במצע,
הוספת גזעים ושימוש בכבול בפילטר כמסנן.
כידוע, מרכיבי הקשיות, מלחי סידן ומגנזיום, הם בעיקרם אלקליים.
ניתן להניח כי שימוש באמצעים כימיים להקטנת רמת ה-PH באקווריום
(חלק מתוספי האקווריום להקטנת ה- PH מבוסטים על חומצות מסויימות),
עשויה לפתור את בעיית הקשיות (דהיינו, רמת הקשיות תרד).
אולם הפשטות שבטיעון הגיוני זה עשויה ליצור בעיות אחרות.
הכנסת תוספים מבוססי חומצה לאקווריום לא תעלים את המינרלים הגורמים לקשיות המים.
ריכוך המים משמעותם סילוק המינרלים או ע"י אוסמוזה הפוכה או ע"י תהליכי "שרף" וכדומה.
מי מזגן ומי גשם יכולים להוות תחליף ראוי, אולם במקרים אלו הייתי ממליץ על
סינון המים בפילטר ע'י פחם פעיל לסילוק רעלים שונים ו/או הרתחתם לפני שימוש .
נושא קשיות המים אינה בעייתית במרבית המקרים, בייחוד בכל הקשור לאקווריום הטבעי,
שכן מרבית הצמחים התואמים לסוג זה של אקווריום יסתדרו היטב במים קשים.
בעקרון ניתן לציין כי רמת ה-PH האופטימילת לצמחים נעה בין 6.2-6.8,
כאשר גם צמחים המעדיפים רמות PH גבוהות יותר, 7-7.5, יכולים להתאים
את עצמם בקלות לרמות PH נמוכות יותר, בניגוד לצמחים המעדיפים
PH חומצי יותר שלהם קשה יותר להסתגל לרמות PH גבוהות יותר (בסיסיות יותר).
באקווריום מאוזן ה-PH יהיה יציב.
האידיאל יהיה מי ברז עם 6.8-7=PH אולם כפי שציינתי, במרבית הערים בארץ,
רמת ה-PH גבוהה יותר, גם אם מי האקווריום רכים יותר
(רמת ה-PH עלתה באופן מלאכותי ע"י תוספים שונים למים).
במקרים אלו, הצמחים באקווריום הטבעי עשויים שלא לקבל מספיק פד'ח בכדי לגדול טוב.
מכאן אנו מסיקים כי רצוי להוריד את רמת ה-ph באקווריום.
במקרים אלו, מומלץ להשתמש בחומץ, שהיא למעשה חומצה אצטית מדוללת
(בניגוד לבאפרי פוספט, חומצה אצטית איננה מוסיפה מלחים
או פוספט לאקווריום - היא פשוט מתפרקת לפד'ח).
מה יקרה אם לא נוריד את רמת ה-PH? במים קשים וph גבוה רמת הזמינות של פד'ח
לצמחים יורדת משמעותית.
ללא פד'ח כלל, יעברו הצמחים לסילוק ביוגני, כלומר:
פירוק פחמן (C) מהביקרבונטים שבמים.
מצב זה יוביל לעליה נוספת ברמת ה- PH לכיוון ה- 9.
מצב זה יגרום לכיסוי הצמחים באבנית ולאלקלוזה בריאות הדגים -
אלקליות יתרה המובילה למוות (ונזק לצמחים).
בנוסף, ככול שעולה רמת ה- PHבמים, מרכיב האמוניה הופך יותר ויותר רעיל לדגים. ברמה
של 7= PH ומטה, הופכת האמוניה לאמוניום - תצורתו הפחות רעילה.
מים ונוטריינטים
בטבע, מצויים צמחי המים בד"כ במצע עשיר בנוטריינטים
(בריכוז גבוה ממי הנהרות והנחלים) ומכאן הופך המצע למקור העיקרי
לנוטריינטים עבור הצמחים, בעיקר זרחן, ברזל ושאר מיקרו אלמנטים.
מנגד, תוצרי המזון המזוהים יותר עם קשיות מים
(סידן, אשלגן, מגנזיום, כלוריד וגופרה) - ניתנים לשימוש הצמחים בד"כ ממי האקווריום.
מים באקווריום מכילים ריכוזים גדולים יותר של תוצרי מזון לעומת במים טבעיים.
מכאן אני מסיק כי המים באקווריום הוותיק יהוו מקור נוטריינטים מצוין עבור הצמחים.
לפיכך יש לבצע החלפות מים בתדירות קטנה באקווריום הטבעי ככול האפשר.
הרעיון תופס גם בכל מה שקשור לאצות.
במקרה זה, ביצוע החלפות מים מעטות ככול האפשר יוביל לפחות אצות
(בניגוד ל- HIGH TECH, שם בדיוק יהיה ההפך).
CO2 באקווריום הטבעי (פד'ח)
פד"ח לצמחים באקווריום נובע לא מהזרמה חיצונית כי אם
ממזון הדגים וחומרים אורגניים במצע.
שני המרכיבים האלו מחייבים פעילות מתווכת ליצירת ה-פד'ח :
פירוק חומרים אורגניים במצע ופעילות מטבולית בדגים.
באקווריומים אלו חשוב לפעול ככול שניתן להגבלת אובדן פד'ח מהאקווריום.
אני יסביר- בהיותו גז, יתנדף ה- פד'ח מהאקווריום בכל מקרה בו
מתרחשת תנודת מים: פילטר רטוב יבש, ע"י אבן אוויר וכו'.
מנגד, נדרשת רמה מסויימת של תנודות במים המגבילות את
רמת ספיגת תוצרי המזון מהמים אל הצמחים,מפזרות חום
במידה שווה ומספקות חמצן לדגים מבלי להבריח כליל את ה-פד'ח מהמים.
החומרים האורגניים באקווריום
הן אלו המוחדרים עם הקמת האקווריום והן אלו המצטברים עם הזמן,
כתוצאה מפעילותו הטבעית של מכלול הביומסה באקווריום -
מהווים בסופו של דבר מאגר ל- פד'ח פוטנציאלי.
פעולות כמו החלפות מים, פילטרציה באמצעות פחם פעיל, שאיבת רפש,
ניקיון פילטר ועוד, מסלקים את החומרים האורגניים מהאקווריום
וכך נקטע זרם עתידי צפוי של הספקת פד'ח לצמחים.
מומלץ לא לבצע פעולות אלו או לחילופין לבצען לעתים רחוקות.
צמחי מים נאלצו להסתגל בסביבתם הטבעית לרמות נמוכות,
המשתנות כל הזמן , של פד'ח במים.
צמחים רבים פיתחו שיטות מדהימות להגברת רמת צריכת ה-פד'ח
הדרושה להם ה הם זקוקים או לשמירת הפד"ח שכבר קיים אצלם.
העובדה כי קיימות שיטות רבות מסוג זה אכן מאשרת כי לצמחי מים
יש בעיות בהשגת מקור פחמן מספק.
הבעייתיות של צמחי מים בהשגת פד'ח בסביבתם הטבעית נמשכת
גם במקרה של האקווריום הטבעי.
אם יוצרים פד'ח ממקורות חיצוניים (כמו באקווריום High Tech),
קצב צמיחת הצמחים יגבר במידה רבה.
אבל יתעצם גם הטיפול הנדרש מהחובב באקווריום - על כל המשתמע מכך.
כאן המקום להדגיש כי באקווריום טבעי משתמשים בכלל האמצעים הטבעיים
העומדים לרשותנו
במקרה זה נבנה מצע מתאים עם חומרים אורגניים, נאפשר להם
להתפרק ולספק על ידי כך פד'ח.
כמו כן, נאפשר להם לצמוח מעט מעל פני המים ב מצב זה תתאפשר
קליטת כמות גדולה יותר של פד'ח בצמחים.
מצע
באקווריום ללא הזרמת CO2, נושא המצע הוא קריטי.
הבנת תפקודו, אופן בנייתו ותרומתו לאקווריום חשובה ביותר,
זאת אם ברצוננו ליצור מערכת אקולוגית המתפקדת היטב.
בניית מצע נכון מחייבת שימוש בחומרים אורגניים המהווים מקור פוטנציאלי
לייצור CO2 ע"י פירוקו באמצעות בקטריות במצע.
לשם תפקוד זה, נחוצה גם קיומה של רמה מסויימת של חומצות הומיות (HUMIC ACID).
יש להקפיד על כמות מתאימה של חומרים אלו במצע
(לא להפריז ולא להציב פחות מדי).
שימוש בחלקיקים אווריריים יאפשר יצירת כמות בקטריות סבירה
אשר תעכל באטיות את החומרים האורגניים במצע שתאפשר
שחרור איטי של CO2 ונוטריינטים הדרושים לצמחים.
יש לדאוג שהמצע לא יהיה מדושן באמוניה
(בד"כ באדמת חמרה לא נקייה, הומוס מדושן ועוד), גופרה,
וכל תרכובת אפשרית של סולפט [2SO4((NH4, [K2SO4 ואחרים.
יש להקפיד על כך שבעתיים בכל מקרה בו מי האקווריום שלנו קשים
(במים קשים יש גם גופרה וזו עשויה להיות מומרת לגז H2S הרעיל לצמחים ולדגים).
ברזל במצע יסייע לאקווריום מכמה בחינות :
1. חיוני לצמחיה משגשגת.
2. לברזל יש נטייה לנטרל את רעילות הגז H2S.
לעומת זאת, יש להימנע משימוש מופרז בברזל במצע,
מצב זה יגרום לרעילות צמחים באקווריום הטבעי.
עם השנים המצע מתיישן ורמת המרכיבים האורגניים בו יורדת.
המשמעות היא ירידה בקצב הזרמת ה- CO2 למים ובעיית צמיחה של הצמחים.
לעומת זאת , במהלך הזמן, מצטברים חומרים אורגניים מהאקווריום
(רקב צמחים, הפרשות דגים ועוד).
ככול המצע הופך אנארובי עשויה להיווצר בעיה בה משתחררים גזים רעילים למים
אשר יכולים לפגוע בדגים ובחיים כלל באקווריום.
הפתרון לכך הוא הרכבת מצע נכון יחד עם צמחים מתאימים אשר יזרימו חמצן
ע'י שורשיהם וישמרו על רמות חמצן מינימליות במצע.
LOW TECH - נתונים נוספים
צמחים באקווריום LOW TECH צומחים ברמה איטית יותר מבאקווריום HIGH TECH.
ההערכה היא שצמחים באקווריום מועשר ב- פד'ח ברמת תאורה
של 0.5-0.7 וואט לליטר צומחים פי 5 עד 10 מהר יותר מצמחים באקווריום LOW TECH 2005
ברמת צמיחה זו באקווריום הטבעי, הפרשות הדגים בלבד יספיקו כמעט
לכל צרכי הצמחים.
בתנאים כאלו, רמת התאורה התואמת לאקווריום הטבעי תהיה סביב ה- 0.5 וואט לליטר.
הסתמכות על הפרשות הדגים להספקת צרכי הצמחים מחייבת שמירה
על רמה מאוזנת של כמות הדגים באקווריום ומשטר ההאכלה רציף ויציב.
כלל אצהע מראה כי מספר הדגים המתאים לאקווריומים אלו עומד
על 2 ליטר לסנטימטר אחד של דג.
סוג המזון איננו משנה, למרות שברור שהרכבם ואיכותם משתנה,
כל זמן שמשטר ההאכלה הרציף נשמר.
כמו בכל אקווריום צמחיה, גם באקווריום הטבעי קיימת חשיבות רבה
לשתילת כמות גדולה מאוד של צמחיה עם ההקמה, כסיוע למלחמה באצות.
מדוע?
הכמות הגדולה של צמחיה עוזרת לסילוק מהיר של אמוניה
שהיא הגורם מספר אחד להופעת האצות.
כמו כן, היעדר הזרמת פד'ח מגבילה גם את הצמחייה וגם את האצות.
ברמת תאורה מינימלית/בינונית, הצמחים מסתגלים כעבור זמן מה
ולאצות קשה לשגשג ללא פד'ח.
ככה מתקבל מצב ב יש יתרון של הצמחים על האצות.
דישון אקווריום טבעי אינו נחוץ, כפי שמתבצע באקווריום HIGH TECH.
אבל , קיימת אפשרות לדשן את האקווריום אחת לשבועיים
בשני המרכיבים הנחוצים ביותר לצמחים.
הדבר יתרום רבות לבריאותם של הצמחים ואינו מחייב טרחה רבה.
כמו כן, אנחנו משיגים הורדה משמעותית בהוצאה הכספית .
איל כהן
פורסם בתאריך חמישי, 09 באוקטובר בשעה 10:04:29 על ידי alon
